מאמרים

אתר מאמרים לשימוש חופשי

תאריך: 21.02.2019

אתר מאמרים

קטגוריה:  • דיני עבודה
ביטוח לאומי – תאונות עבודה
מאת: איתמר כוכבי  |  פורסם בתאריך: 28.03.2014  |  נצפה: 940 פעמים
ביטוח לאומי – תאונות עבודה- תקציר  הרצאה בכנס מנהלי חשבונות בכירים מרכז הכנסים – מלון רנסנס, ת"א - 25 במרץ 2014   שם המרצה: ד"ר איתמר כוכבי, רואה חשבון, עורך דין, כלכלן ומומחה למיסים. מרצה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בקורסים - "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות". מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.           פסקי דין חדשים וסוגיות חשובות בתחום ביטוח לאומי   תאונות עבודה: תשלום בגין תאונת עבודה בא להשלים את ההפסדים שנבעו עקב אובדן כושר עבודה זמני וקבוע וכן הוצאות רפואיות שנבעו למבוטח בשל פגיעה בעבודה, התשלום ניתן לתקופה של עד 3 חודשים. בכדי לזכות בדמי פגיעה בעבודה מהמוסד לביטוח לאומי, יש להמציא לביטוח לאומי (בעת הגשת טופס התביעה) "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", בה נרשמה האבחנה הרפואית והתקופה בה העובד לא יוכל לעבוד.  תנאי נוסף הינו שהעובד לא עבד כתוצאה מהפגיעה. עובדים  אשר קיבלו פיצוי בגין תאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, יכולים (לעיתים) להגיש תביעת נזיקין כנגד מקום העבודה שלהם והמעסיק.

אולם, במקרה שייפסקו פיצויים נוספים מהמעביד, יקוזז מהם סכום הפיצויים ששולמו כבר על ידי המוסד לביטוח לאומי.   פסקי דין בקשר לתאונות עבודה:   א.

בחודש דצמבר 2013 התקבלה תביעה של עובדת, בבית דין אזורי לעבודה, לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע אשר ארע בחניון המעביד, כאשר העובדת התכוונה לצאת מהעבודה לטיפול בקופת חולים ולא התכוונה לפנות ישירות, לביתה – ב"ל (אזורי נצ') 57251-02-13 מאירוביץ נ' המוסד לביטוח הלאומי. מתוך פסק הדין עולה, שניתן להכיר באירוע כתאונת עבודה גם אם קרה ביציאה מעבודה שלא בדרך לבית אלא בדרך למקום אחר שעובד לא לן בו. בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה: "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי מוסיף: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - (1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו...". סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך...". בפסק הדין האמור,  מדובר בעובדת אשר סיימה את עבודתה והתכוונה להגיע לקופת חולים.

היא נפגעה בחניון המעסיק ותבעה דמי פגיעה בעבודה.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה בטענה שהאירוע התרחש תוך כדי היציאה מהעבודה לקופת חולים ולא לביתה. התאונה ארעה בשטח חניון המעביד שהינו חלק מהמסלול הקבוע שהעובדת עוברת מדי יום בעת יציאתה מהעבודה.

טענת המוסד לביטוח לאומי הייתה, כי העובדת נפגעה בצאתה מהעבודה, אך לא הייתה בדרכה לביתה כפי שנדרש על פי חוק הביטוח הלאומי.

בפסק הדין נקבע, שאילו העובדת הייתה נפגעת מחוץ לחניון בדרך לקופת חולים ולא לביתה, אזי לא היה מקום לראות את האירוע כתאונת עבודה.

אמנם, מדובר בפגיעה בתוך החניון השייך למעביד – חצרי המעביד, טרם יציאתה של העובדת לרשות הרבים.

מאחר והעובדת נפגעה בחניון השייך למקום העבודה, קבע בית הדין לעבודה כי התאונה אירעה גם עקב עבודה.

במקרה זה, הנטל עובר למוסד לביטוח לאומי להוכיח שהתאונה אירעה שלא "עקב" העבודה.

במקרה נוכחי, המוסד לא הרים את נטל ההוכחה.

ולפיכך, קבע בית הדין כי הפגיעה אירעה עקב העבודה לפי החזקה העולה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי (ר' לעיל).

    ב.

בסוף נובמבר 2013, בבה"ד האזורי לעבודה נדון אירוע אשר ארע על מדרגות ביתה של פיזיותרפיסטית עצמאית והוכר כתאונת עבודה – 16297-02-12 רום נ' המוסד לביטוח לאומי. במקרה הנדון מדובר בפיזיותרפיסטית עצמאית שעבדה גם בקליניקה הצמודה לביתה וגם, בנוסף, מתן טיפול בבית המטופל.

תביעתה לדמי פגיעה, שהוגשה למוסד לביטוח לאומי, נדחתה מהטעם  שמדובר בתאונה שאירעה בחצר ביתה הפרטי ובטרם החלה את דרכה לעבודה.

(בניגוד לאמור בסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי המצוטט לעיל). לטענת הפיזיותרפיסטית היא נפלה כאשר כבר הייתה בדרכה למטופל ובנוסף, ביתה משמש גם כן כקליניקה בה היא מטפלת במטופלים. ביה"ד הכיר באירוע כתאונת עבודה מאחר ונקבע שהתובעת הייתה בדרכה ממקום עבודה אחד למשנהו (עברה מהקליניקה אשר בביתה, לביתו של מטופל נוסף).

במקרה הנדון, המדרגות הן הרכוש הפרטי של התובעת, אומנם, משמשות הן את הכניסה לביתה הפרטי והן את הכניסה לקליניקה.

לכן, מדרגות ביתה אינם רק השטח הפרטי של התובעת אלא מהוות גם רשות הרבים לבאי הקליניקה. גם, אילו היה נקבע כי מדרגות ביתה אינן רשות רבים אלא חלק מרכושה הפרטי בלבד, כפי שטען המוסד לביטוח לאומי, היה ראוי להכיר באירוע כתאונת עבודה.

במקרה הנדון, מאחר והשטח הפרטי הינו לא רק שטח ביתה אלא כולל גם את הקליניקה. השימוש במדרגות הבית והקליניקה היה עקב עיסוקה של התובעת ותוך כדי עיסוקה ולכן מדובר בתאונת עבודה וכך קבע בית הדין כהאי לישנא: "הנה כי הן, בחינתנו את התאונה כ"תאונת עבודה" תיעשה, לא על פי זירת התרחשותה של התאונה או מיקומה, כי אם לנוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה הקונקרטי וקביעת קיומו - או אי קיומו - של הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין עיסוקו של המבוטח." וכן: "אין מקום לחציצה מוחלטת בהכרה בתאונה המתרחשת אגב עבודה בבית לבין הכרה בתאונה המתרחשת בעבודה.

כשהבית משמש לצורכי עבודה, הופך הוא להיות, על דרך של העתקה מושגית, סביבת עבודה בדומה לזו המתקיימת במשרדו של הנפגע.

אי לכך, ככל שהתאונה, על פי נסיבותיה והקשרה, הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו התרחשה במשרדו, כן יש להכיר בה כתאונת עבודה לנפגע, עת התרחשה בביתו המשמש לו כמשרדו." במקרה הנדון מדובר בתאונת עבודה מאחר והאירוע התרחש לאחר שהתובעת החלה את דרכה לעבודה והשימוש במדרגות ביתה של התובעת נעשה עקב עיסוקה ותוך כדי העיסוק.     ג.

בשנת 2012 הוכר כתאונת עבודה, אירוע אשר בו עובדת בנק נפגעה במהלך יום כיף – ב"ל (אזורי ת"א) 26402-04-11 פוני נ' המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של העובדת לתשלום פיצוי תאונת עבודה בטענה שלא היה מדובר בפעילות חברתית הנלווית לעבודה מאחר והטיול היה מאורגן על ידי וועד העובדים.

לטענת הביטוח הלאומי, המעביד במקרה זה לא פעל כבעל אינטרס לפעילות זו.

כמו כן, קבע הביטוח הלאומי, כי לא הייתה חובת השתתפות בטיול זה, ואף ההשתתפות בטיול גררה ניכוי יום חופש.

בית הדין לעבודה פסק כי העובדות אשר נקבעו לעיל אינן נכונות.

בית הדין קבע כי לבנק (המעסיק) היה אינטרס ישיר בפעילות.

העובדים חויבו להשתתף ביום כיף שאורגן על ידי מחלקת הרווחה של הבנק וכל עובדים קיבלו שכר על יום זה, על אף שמקום העבודה היה סגור במהלך יום הכיף. לאור הנתונים שהתגלו, קבע בית הדין לעבודה בפסק הדין, כי הטיול היה פעולה הנלווית לעבודה ולכן ניתן להכיר בטיול זה כתאונת עבודה.   ד. בנושא תאונת עבודה במהלך השתלמות, ראוי להזכיר פסק דין שניתן ביום 21 באוגוסט 2013 בביה"ד האזורי לעבודה ב"ל 42509-05-11 ולבאום אסיה נ' המוסד לביטוח לאומי, בו נדחתה תביעתה של עובדת להכיר בתאונה כתאונת עבודה, במהלך פעילות ספורטיבית בחדר הכושר במהלך השתלמות ושהות במלון באילת, נקבע, כי ניתן להכיר בתאונה שאירע במהלך פעילות השתלמות, רווחה ותרבות כתאונת עבודה אם פעילות זו הייתה נלווית לעבודה ובמידת הקשר של הפעילות לעבודה.       ה.

בפס"ד של ביה"ד הארצי לעבודה 91/99 אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע, שאם אירוע ארע במהלך אירוע "סוף שבוע" שמארגן המעסיק ועל חשבונו לצורך גיבוש, הוא ייחשב כתאונת עבודה רק אם ארע במסגרת אחת מפעולות הנופש אשר אורגנו במסגרת אותו נופש.

אירוע שארע לעובד בזמן שהוא מבצע פעילות על דעת עצמו, לא יוכר כתאונת עבודה אף אם אירע במקום בו העובד שהה באותו סוף שבוע.

  בפס"ד אילוז האמור בסעיף ה' לעיל, נקבעו שני מבחנים להכרה בתאונה כתאונת עבודה:   1.

בדיקת  זיקה בין אירוע (השתלמות, יום גיבוש וכד') לעבודה – ייבחן, האם האירוע מהווה פעולה נלווית לעבודה ומה מידת העניין של המעסיק באירוע.

ייבחנו, בין היתר, הנושאים של מימון ההשתלמות, האם ההשתלמות נעשתה בזמן הרגיל של העבודה והאם המעסיק הוריד ימי חופש עבור ימי ההשתלמות. 2. במידה ואחרי הבדיקה נקבע שמדובר בפעולה הנלווית לעבודה, ניתן לעבור לשלב השני ולבדוק מידת הקשר בין פעילות, שבמהלכה נפגע העובד, לבין האירוע שהוכר כפעילות הנלווית לעבודה.

  כך גם במקרה האמור לעיל (אילוז נ' המל"ל), פגיעה בחדר כושר לא הוכרה כתאונת עבודה מכיוון שמדובר בפעילות פרטית שהנפגעת ביצעה בזמנה החופשי ועל דעת עצמה ואינה מהווה חלק מתוכנית השתלמות שהמעביד קבע.     על מנת שאירוע ייחשב כתאונת עבודה יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: 1.

ההשתלמות חייבת להיות נלווית לעבודה ובעלת קשר מהותי אליה. 2.

הפגיעה הייתה תוך כדי הפעילות הנלווית לאותה השתלמות.   בעוד שבפס"ד ולבאום אסיה (האמור בסעיף ד' לעיל), ההתמקדות הייתה בשלב השני של הבדיקה, בפס"ד ב"ל 32756-08-13 פחימה אסתר, אשר נפסק ביום 4 בפברואר 2014, ההתמקדות הינה בשלב הראשון של הבדיקה.

(במקרה דנן, השלב השני של הבדיקה מתקיים ומדובר בתאונה שקרתה במהלך פעילות ההשתלמות). מדובר בעובדת שיצאה להשתלמות בתחום המודעות העצמית ונפגעה במהלכה.

במקרה דנן, המעביד מימן את ההשתלמות (כולה או חלקה) ולא ניכה את ימי החופש בגינה.

נקבע, שבמקרה דנן מדובר בפעילות שהינה פעילות הנלווית לעובדה.

הגישה, שנתקבלה בפס"ד זה, הינה גישה חדשנית המייצגת חדשנות תפיסתית בראיית העובד כפי שנקבע בפסק הדין בזו הלשון: "הגישה הרווחת היום, אינה ראיית העובד כבעל מקצוע מצומצם אלא כאדם שלם אשר הרחבת השכלתו ופתיחת אופקים שונים בפניו תורמת באופן מובהק לקידום העבודה וביצוע עבודה טובה יותר על ידי העובד.

מהעדויות עולה כי ההשתלמות שאליה יצאה התובעת הייתה השתלמות  בתחום המודעות העצמית.

העובדה שמדובר בתחום הנושק למיומנויות רבות ושונות, אינה גורעת מהעובדה שיש בהשתלמות שאליה יצאה התובעת, כדי לשפר את תפקודה ולסייע לה גם בתחום עבודתה".   בית המשפט קיבל את תביעת העובדת להכרה באירוע כתאונת עבודה גם למרות שבן זוגה של התובעת הצטרף אליה להשתלמות.

בפסה"ד נקבע, כי העובדה שבן זוגה של התובעת הצטרף אליה במהלך ההשתלמות, ושילם את ההוצאות בעד עצמו, אינה גורעת מההכרה באירוע כתאונת עבודה של העובדת.     ו.

ביום ה-7 לינואר 2014 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בנתניה פלונית נ' ברכת הארץ בע"מ. במקרה הנדון, בסניף של רשת הסופרמרקטים הותקן ארון תקשורת מעל הקופה הראשית. יום למחרת, בזמן שטכנאי ביצע עבודות תשתית בארון, נפלה דלת מתכת כבדה על ראשה של הקופאית הראשית.

הפגיעה גרמה לנזקים פיזיים ונפשיים קשים ונקבעה לעובדת נכות פסיכיאטרית של 10% וגם כן אובדן כושר השתכרות של כ-10%.

נקבע, שגם הנהלת הסופרמרקט וגם חברת התקשורת (הנתבעות), שהתקינה את ארון התקשורת, יכלו לצפות את הנזק והן היו חייבות לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת להזהיר את העובדים מהימצאות בסמוך לאזור שבו בוצעו עבודות התשתית.

מאחר והעובדים לא הוזהרו, לא קוימה חובת הזהירות.

הנתבעות התרשלו והינן בעלות האחריות לנזק שנגרם לתובעת.

התובעת קיבלה פיצוי של כ-125 אלף שקל עבור אובדן כושר השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות, נסיעות, כאב וסבל, מעבר לפיצוי שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי.   בתו של בעל חברה הוכרה כעובדת לעניין דמי לידה: ביום 16 בדצמבר 2013 בביה"ד האזורי נדון מקרה בו מבוטחת הוכרה כעובדת בחברה בשליטת אביה – ב"ל (אזורי ב"ש) 11058-08-10 ברין נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע.   עובדות המקרה וטענות הצדדים: ·                    המבוטחת הועסקה כעובדת שכירה בחברה שבחלקה בבעלות אביה והגישה תביעה לדמי לידה. ·                    מל"ל טען שלא התקיימו יחסי עבודה ומדובר בעזרה משפחתית.

זאת מאחר ולא היה חוזה עבודה, לא היה לה תפקיד מוגדר ואין הוכחה לשעות עבודה של מבוטחת.

כמו כן, במשך חופשת לידה לא הועסק עובד אחר בתפקידה. ·                    גרסתה של מבוטחת התקבלה באופן מלא.

המבוטחת שימשה יד ימינו של האב, ששימש כמנכ"ל החברה, וביצעה עבודות מגוונות.

המבוטחת לא קיבלה החזר נסיעות כי הגיעה למקום העבודה עם אביה.

משכורתה תאם את היקף העבודה.

בתחילת עבודתה החתימה כרטיס נוכחות אך הפסיקה.

לא הוחלפה בעובד אחר, אך עבודתה חולקה בין אביה ואחיה שעבד באותו מפעל.    הוראות החוק: ·                    הגדרת ה"עובד" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כוללת בה מצב בו יחיד הינו בן משפחה של מעסיקו ואין ביניהם יחסי עובד מעביד.

לשם הכרה ביחיד כזה כעובד, חייבים להתקיים שני תנאים יחד: 1.

בן משפחה עובד בעסק באופן סדיר. 2.

אם בן משפחה לא היה מבצע את העבודה, הייתה מבוצעת על ידי עובד אחר.   ביה"ד לעבודה ציין שבמידה ומדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר האם היחסים שנוצרו הינם יחסי עובד מעביד ושלא מדובר בעזרה משפחתית.   החלטה: ·                    נקבע, שמדובר ביחסי עבודה בין המבוטחת לבין אביה ולכן זכאית לתשלום דמי לידה.

  פס"ד זה ניתן לראות כהמלצה לדרך התנהגות הנכונה מול המוסד לביטוח לאומי במידה  ומדובר בעובדים העובדים אצל בני משפחה.

התנהלות לא נכונה עלולה להביא לדחיית התביעות לתשלום המוגשות למל"ל.

במקרים אלה כדאי לקבוע הסכם עבודה, שעות עבודה מסודרות ורישום השעות וכד'.   הערה: סעיפי החוק והפסיקה, הוראות המוסד לביטוח לאומי או המוסד המטפל, הינם הקובעים והמחייבים בלבד.

כל האמור במאמר הינו תקציר וידע כללי ואינו מחייב את המוסדות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין.

בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה.

תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050      e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net
התגיות של המאמר: ביטוח לאומי, דיני עבודה, פגיעות בעבודה, תאונות עבודה
מאמרים נוספים בנושא • דיני עבודה
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 01.08.2016  |  צפיות: 598
פִּצּוּיֵי פִּטּוּרִים פיצויי פיטורים הינם כל תשלום המגיע לעובד בקשר לפרישתו, כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו. המונח מציין תשלום חד פעמי לעובד במקרה של פיטורים, אך לעתים פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק פרישה
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 26.07.2016  |  צפיות: 571
הזכות לעבוד היא זכות יסוד של האדם, וחובתה של החברה לאפשר לאזרח לעבוד למחייתו. עבודה מאפשרת לאדם הגשמה עצמית ופרנסה בכבוד, ועבור רבים מהווה חלק חשוב בחייהם ומרכיב מרכזי ורב חשיבות באופן הגדרתם העצמית.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 14.07.2016  |  צפיות: 612
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 02.06.2016  |  צפיות: 632
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 22.05.2016  |  צפיות: 634
שִׁוְיוֹן פירושו: איסור הפליה, יחס שווה לכולם, חוסר הבדל, אחידות, העדר הפליהמטעמים של השתייכות לגזע, לקבוצה אתנית למין, לדת אוללאום.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 13.05.2016  |  צפיות: 798
שעות העבודה, ימי המנוחה השבועית, השעות נוספות חוקי מגן, בדיני העבודה במדינת ישראל שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 11.05.2016  |  צפיות: 591
עובד זכאי למספר ימי חופשה שנתית כפי שנקבע בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן יקרא: "החוק"), כזכות קוגנטית (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטביים-ד"ר איתמר כוכבי). הזכות לחופשה שנתית עומדת לכל
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 10.05.2016  |  צפיות: 624
מחלה היא מצב בו הגוף אינו בריא עקב פגיעה, חיידק, וירוס, ועוד. בעקבות המחלה תפקוד הגוף או הנפש, לקוי. מהאמור עולה כי כל מצב לא תקין, כגון אי-כושר או כשל תפקודי של הגוף, מוגדר כמחלה.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 10.05.2016  |  צפיות: 561
חוק קוגנטי הינו חוק אשר לא ניתן להתנות עליו, שכן החוק הינו בעל אופי כופה. החוק הקוגנטי, אינו מאפשר לאדם ויתור על זכות המוענקת לו מאחר ואין תוקף לוויתור.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 03.05.2016  |  צפיות: 899

שלום אורח

הוספת מאמר חדש

מאמרים חדשים

הכרויות מאוקראינה


מידע נוסף

אודות מאמרים באהבה
מפת האתר

השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש - כל הזכויות שמורות © למאמרים באהבה 2011